בנם של ויקי ויון. נולד ביום ה' באדר א' תשס"ה (13.2.2005) בחולון. אח ליבגני.

דנילו (דני) גדל בחולון ובה התחנך. סיים את לימודיו במחזור ס"ב בבית הספר השש-שנתי למדעים וטכנולוגיה "אורט". הוא למד במגמת צילום, בה בלט בכישרונו הטבעי, בראייה ייחודית וביכולת נדירה לבטא רגש דרך מצלמה. בזכות חריצותו, אהבה לתחום והתמדה סיים את לימודיו בהצטיינות.

דנילו היה ילד צנוע ומנומס, חייכן ובעל שקט פנימי. מעולם לא נתן לקשיים להכניע אותו ובכל אשר עשה חתר להצלחה ולהישגים.

לקראת סוף לימודיו התיכוניים החל דנילו להתכונן לגיוס. דנילו התעקש לשרת כלוחם, וכבן יחיד לאביו נדרש אישורו של האב לכך. אביו לא היה שלם עם ההחלטה אם לחתום לו או לא, אך לאחר לחצים רבים של דנילו החליט בכל זאת לחתום לו ולאפשר לו לשרת כלוחם קרבי.

ביום 21.8.2023 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת "גולני" בתפקיד של נגביסט ולוחם בפחת"ק (פלוגת חשיפה ותקיפה) 51 – פלוגה של גולני שמשמשת פלוגה מסייעת תחת חיל השריון, גדוד 82, עוצבת "סער מגולן". גם כאן בלט בשקט ובעוצמה פנימית, ביצע כל משימה ביסודיות ובמקצועיות, והיה, לדברי מפקדו, "הלב של המחלקה" – חבר נאמן שדאג לכל הסובבים אותו לפני שדאג לעצמו.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

כשפרצה המלחמה דנילו היה בשלבי ההכשרה הראשונים שלו כלוחם, ולאחר סיומו של מסלול ההכשרה הקשה החל לקחת חלק בלחימה ברצועת עזה. הוא לחם מתוך תחושת שליחות, אחריות וערבות הדדית.

במשך כשישה חודשים לחם בקרבות רבים בג'בליה, בסג'עייה ובחאן יונס, ואז הועברה היחידה לגבול הצפון שבו התפתחה לחימה מול חיזבאללה מלבנון. דנילו ויחידתו השתתפו בפעולות רבות בצפון ובתוך לבנון כחצי שנה, אז הוחלט להעבירם שוב לרצועת עזה.

ב-17.5.2025 נכנסה היחידה לפעילות ברצועת עזה. כעבור שלושה ימים, ביום 20 במאי 2025 דנילו השתתף בפעילות מבצעית בח'אן יונס, במהלכה נהרג.

סמל דנילו מוקנו נפל בקרב ביום כ"ב באייר תשפ"ה (20.5.2025). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו הורים ואח.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

ספד לו מפקדו: "אנחנו נפרדים מאח אהוב, חבר לנשק. תודה על מי שהיית. תודה על הנחישות וההקרבה ועל הערכים והשורשים שהבאת מהבית. לעולם לא אשכח כמה הייתי גאה בך כשסיימת את מסע הכומתה. היית הלב של המחלקה, כולך לב. אח לנשק ששומר עליך. דנילו, אתה חלק מהלב שלנו".